מקורות וארכיונים

המחקר נשען על שילוב של מקורות ראשוניים, מסמכים ממשלתיים, ארכיונים חזותיים, עיתונות תקופתית, ספרות מחקרית, מאגרי כרזות ותיעוד מודיעיני שפורסם.

מטרת העמוד היא לאפשר לקוראים לבדוק את בסיס המחקר, להבין מאיפה נלקחו הטענות המרכזיות, ולהבחין בין מקורות היסטוריים, מקורות מחקריים ומקורות חזותיים.

1. מסמכים ראשוניים, ממשלתיים ודיפלומטיים

United Nations / UN Official Records

רשומות האו״ם, נאומי אנדריי גרומיקו ב-1947, תוכנית החלוקה, החלטות העצרת הכללית והדיונים סביב שאלת פלסטין.
כולל החלטות מרכזיות כמו החלטה 181, החלטה 302 על הקמת אונר״א, החלטה 3236, והחלטה 3379 שקבעה כי “ציונות היא גזענות”.

UNISPAL - United Nations Information System on the Question of Palestine

מאגר מסמכי או״ם על שאלת פלסטין, ועדות חקירה, החלטות, דו״חות ומסמכים היסטוריים הקשורים לפליטים, אונר״א, UNCCP והסכסוך הישראלי־ערבי.

U.S. Department of State - Office of the Historian / FRUS

מסמכי מדיניות חוץ אמריקאיים, כולל:
Foreign Relations of the United States, Arab-Israeli Dispute, 1955–1957;
מסמכים על עסקת הנשק הצ׳כית־מצרית;
משבר סואץ 1956;
מלחמת העצמאות והמלחמה הקרה במזרח התיכון.

CIA Reading Room / CREST
מסמכי CIA שפורסמו לציבור, כולל חומרים על:
הצעת הנשק הסובייטית למצרים ב־1955;
תמיכה סובייטית בטרור בינלאומי;
פרופילים ביוגרפיים ודוחות רקע על דמויות מרכזיות במזרח התיכון.

The National Archives, UK
מסמכי משרד החוץ הבריטי, כולל FO 371/115505 ומברקים מקהיר סביב 1955, נאצר, בריתות אזוריות ועסקת הנשק הצ׳כית־סובייטית.

Presidential Library of Russia
מקור רשמי רוסי על הקמת הקג״ב, 13 במרץ 1954, וכן חומרים הקשורים למוסדות המדינה הסובייטית.

Churchill Archives Centre — The Mitrokhin Archive
ארכיון מיטרוחין בקיימברידג׳, המבוסס על רשימותיו של ואסילי מיטרוחין מתוך ארכיון הקג״ב. שימש כרקע לטענות על קשרי קג״ב עם גורמים פלסטיניים, בהם שמות הקוד שיוחסו לערפאת, עבאס ואחרים.

2. עיתונות, תעמולה ומקורות תקופתיים

Pravda
כולל גיליון Pravda מס׳ 265, 21.09.1948, ובו מאמרו של איליה ארנבורג “По поводу одного письма”, ששימש להבנת היחס הסובייטי ליהודי ברית המועצות ולישראל הצעירה.

Izvestiia, TASS, Krasnaya Zvezda, New Times, World Marxist Review, International Affairs

עיתונות סובייטית וכתבי עת ששימשו להבנת השפה הרשמית של מוסקבה: אנטי־אימפריאליזם, אנטי־ציונות, תנועות שחרור לאומי והמסגור של ישראל בתוך המאבק הגלובלי של המלחמה הקרה.ֿ

Falastinuna / Filastinuna
כתב העת של פת״ח, החל מ־1959, כמקור להבנת המעבר משאלת פליטים למסגרת של מאבק לאומי פלסטיני.

Free Palestine, Journal of Palestine Studies, PLO communiqués
מקורות פלסטיניים ופרסומי אש״ף ששימשו להבנת השפה הפוליטית של התנועה הפלסטינית, היחסים עם ברית המועצות, והמעבר לתפיסה של “שחרור לאומי”.

BBC Summary of World Broadcasts / FBIS
תרגומים, תקצירים ושידורים מתורגמים ממקורות ערביים וסובייטיים, שימושיים במיוחד כשאין גישה ישירה לעיתונות הערבית או הסובייטית המקורית.

3. ספרות מחקרית ומאמרים מרכזיים

Arnold Krammer, The Forgotten Friendship: Israel and the Soviet Bloc, 1947–1953. University of Illinois Press, 1974.
מקור מרכזי להבנת תקופת “הידידות הנשכחת” בין ישראל לברית המועצות, הסיוע הצ׳כי, ביקור גולדה במוסקבה, משבר נאמנות יהודי ברית המועצות וההידרדרות ביחסים.

Galia Golan, The Soviet Union and the Palestine Liberation Organization: An Uneasy Alliance. Praeger.
מחקר יסודי על היחסים בין ברית המועצות לאש״ף, כולל האינטרסים הסובייטיים, הסתירות בין תמיכה מדינית להתנגדות לחלק מהשיטות הפלסטיניות, והיחס של מוסקבה לפלגים שונים בתוך התנועה הפלסטינית.

Christopher Andrew and Vasili Mitrokhin, The World Was Going Our Way: The KGB and the Battle for the Third World.
מקור מחקרי מרכזי על פעילות הקג״ב בעולם השלישי, כולל המזרח התיכון, תנועות שחרור, קשרי מודיעין ותעמולה.

Christopher Andrew and Vasili Mitrokhin, The Mitrokhin Archive.
רקע כללי על ארכיון מיטרוחין, שיטות העבודה של הקג״ב, “אמצעים פעילים”, סוכנים, דיסאינפורמציה ופעילות פוליטית חשאית.

Ion Mihai Pacepa — writings on Soviet disinformation and Arafat/KGB links
עדות של עריק בכיר מהגוש הקומוניסטי. שימש בעיקר כמקור משלים לטענות על דיסאינפורמציה סובייטית, ביוגרפיה פוליטית של ערפאת, כסף, נשק והכשרה.

U.S. State Department, Global Engagement Center, More Than a Century of Antisemitism: How Successive Occupants of the Kremlin Have Used Antisemitism to Spread Disinformation and Propaganda, 2024.
דו״ח ממשלתי אמריקאי על אנטישמיות, אנטי־ציונות ודיסאינפורמציה רוסית/סובייטית, כולל השוואות בין ציונות לפאשיזם ולנאציזם.

Avner Cohen, Israel and the Bomb.
רקע על ראשית התוכנית הגרעינית הישראלית, הקשר האסטרטגי עם המערב וההבנה הישראלית שהעתיד הביטחוני נמצא מחוץ לציר הסובייטי.

Or Rabinowitz, “Imagining a ‘Jewish Atom Bomb’.
מקור משלים על בן־גוריון, ארנסט דוד ברגמן והדמיון האסטרטגי סביב תוכנית הגרעין הישראלית.

Thomas M. S. Skaggs, The Czech-Egyptian Arms Deal of 1955: A Turning Point in Middle Eastern Cold War History. University of Louisville, 2015.
מחקר על עסקת הנשק הצ׳כית־מצרית, נאצר, הפנייה לברית המועצות והאופן שבו העסקה שינתה את מאזן הכוחות במזרח התיכון.

Motti Golani, “The Historical Place of the Czech-Egyptian Arms Deal, Fall 1955.”
מאמר מחקרי על חשיבות עסקת הנשק הצ׳כית־מצרית בתוך ההיסטוריה של המלחמה הקרה במזרח התיכון.

David Ben-Gurion and Yitzhak Ben-Zvi, Eretz Israel in the Past and Present, 1918.
שימש כרקע לדיון מוקדם בזהות, אוכלוסייה, גבולות ותפיסות טרום־מדינתיות.

Yitzhak Ben-Zvi, Our Population in the Country, 1929.
מקור היסטורי מוקדם להבנת השיח הדמוגרפי והזהותי בארץ ישראל לפני הקמת המדינה.

4. מקורות ביוגרפיים ואנציקלופדיים

Encyclopaedia Britannica
שימשה לבדיקות רקע בסיסיות על:
גמאל עבד אל־נאצר;
יאסר ערפאת;
הקג״ב;
הטבח באולימפיאדת מינכן;
הסיוע הצ׳כי לישראל.

PalQuest
מקור מרכזי לפרקי רקע על:
The Soviet Union and the Palestine Question, 1950–1991;
Yasir Arafat;
Fatah and PLO leadership;
Muhammad Amin al-Husseini;
UNRWA, UNCCP ושאלת הפליטים.

United States Holocaust Memorial Museum / USHMM
מקור מרכזי על חאג׳ אמין אל־חוסייני, פגישתו עם היטלר, פעילותו בזמן מלחמת העולם השנייה ותעמולה נאצית בשפה הערבית.

Yad Vashem Archives
חומרים על הקשרים בין המופתי חאג׳ אמין אל־חוסייני לבין גרמניה הנאצית בשנים 1937–1945.

Jewish Virtual Library
שימש כמקור רקע משלים, בעיקר כאשר הפנה למקורות אחרים או לפרסומים על קשרי קג״ב/אש״ף.

5. עיתונות ופרסומים מודרניים ששימשו לבדיקה

Ynet / Ronen Bergman - “The KGB’s Middle East Files”
כתבות על מסמכי מיטרוחין, שמות קוד, ודמויות פלסטיניות שלפי הפרסומים היו קשורות לקג״ב.

BBC Russian, 2016 - Abbas / Krotov / Mitrokhin Archive
כתבה על הטענה שמחמוד עבאס הופיע בארכיון מיטרוחין בשם הקוד “Krotov”.

CNN, Reuters, Haaretz
מקורות עיתונאיים משניים ששימשו לאימות פרסומים סביב עבאס, מיטרוחין והקשרים הסובייטיים.

Times of Israel, 2017 - Munich Olympic terror mastermind and Prague
שימש כרקע לקשרי אירופה המזרחית/פראג סביב דמויות הקשורות לטבח מינכן.

עובדה, קשת, 2012 — שבתאי קלמנוביץ׳
מקור וידאו/תחקיר על שבתאי קלמנוביץ׳, הריגול לטובת הקג״ב, החזרה לרוסיה וקשריו העסקיים־פוליטיים.

ynet, N12/חדשות 2, Haaretz — שבתאי קלמנוביץ׳
כתבות רקע על רצח קלמנוביץ׳ במוסקבה, עברו כמרגל וקשריו במזרח התיכון.

Catherine Belton, Putin’s People, 2020.
מקור משלים להבנת המעבר מרשתות סובייטיות/קג״ביות לעולם העסקי־פוליטי של רוסיה הפוסט־סובייטית.

6. ארכיונים חזותיים, כרזות ותמונות

הספרייה הלאומית של ישראל / עיתונות יהודית היסטורית
שימשה לאיתור כתבות עיתונות היסטוריות, בין היתר מתוך מעריב, על:
הטבח בנמל התעופה לוד, 31.05.1972;
מינכן 1972;
עדויות על ביקור אייכמן בארץ ישראל המנדטורית;
חומרים על יחסי ישראל־ברית המועצות.
אתר הכנסת / Hans H. Finn
תמונת גולדה מאיר במוסקבה ויהודי מוסקבה ליד בית הכנסת הכוראלי ב־1948.

Palestine Poster Project Archives
מאגר כרזות פלסטיניות, ערביות וסובייטיות/אנטי־ציוניות. נבדקו בין היתר:
“Same Coin”;
“Familiar Handwriting”;
“Stop the Aggressors”;
“Strangle Freedom”;
“Ominous”;
“Caught Red-Handed”;
כרזות הקשורות ל־PFLP, אנטי־ציונות, ברית המועצות והמסגור של ישראל כאימפריאליזם/קולוניאליזם.

Wikimedia Commons
שימש למציאת חומרים חזותיים עם רישיונות ברורים יותר, כולל:
PFLP press conference after Dawson’s Field hijackings, 15 September 1970;
תמונות של ג׳ורג׳ חבש, Japanese Red Army ו־PFLP;
תמונות היסטוריות של נבחרת פלשתינה/ארץ ישראל המנדטורית;
תמונה של אחמד שוקיירי עם עומר וערי, 1954.

RGAKFD — Russian State Archive of Film and Photo Documents
נבדקו פריטי צילום סובייטיים, כולל פריטים מהמאגר photo.rgakfd.ru, למשל פריטים 95350053 ו־18876453, וכן חומרים סביב סולידריות סובייטית, מוסקבה, אוניברסיטת לומומבה ותנועות אנטי־אימפריאליסטיות.

Net-Film
נבדקו סרטים ויומני חדשות סובייטיים, כולל:
“Поддержка справедливого дела” / “תמיכה בעניין הצודק”, 1981 — ביקור משלחת אש״ף בברית המועצות. יומני חדשות הקשורים למינכן 1972.

Getty Images / Bettmann
נבדקו ונרכשו חומרים חזותיים, כולל Andrei Gromyko Addressing United Nations, Image #515449084.

Bundesarchiv / German Federal Archives
נבדקו חומרים סביב אולימפיאדת מינכן 1972, כולל פריטים כמו B 145 Bild-F037753-0037.

Staatsarchiv München / Bayerisches Hauptstaatsarchiv
נבדקו כאפשרות לאיתור תיקי מקור סביב אולימפיאדת מינכן והפיגוע.

Hoover Institution / Stanford Digital Collections
מקור חלופי חזק יותר לחלק מהכרזות הציוניות המוקדמות, כולל כרזות Jewish Legion, לעיתים עם ציון “No known restrictions”.

NAC — Narodowe Archiwum Cyfrowe
נבדקו תמונות מפסטיבל הנוער והסטודנטים בוורשה 1955, כולל פריטים 51-372-100, 51-372-129, 51-372-130.

Google Arts & Culture
שימש כמקור חזותי/פרשני לכרזות סובייטיות אנטי־ציוניות, כולל Yury Ivanov, “Beware: Zionism!”, 1970.

International Poster Gallery
מקור משלים לכרזות אנטי־ציוניות וסובייטיות, כולל “Zionism = Racism”, 1976.

ארכיון כאן / תאגיד השידור הישראלי
נבדק לצורך קטעי וידאו היסטוריים על מינכן 1972, תגובת ישראל ומבצעי מוסד. שימוש דורש אישור/רישיון מהארכיון.

7. מקורות על אירועי טרור וקשרי ארגונים

Encyclopaedia Britannica - Munich Massacre
רקע היסטורי בסיסי על הטבח באולימפיאדת מינכן 1972.

CIA Reading Room — Soviet Support for International Terrorism
שימש כרקע לשאלת התמיכה הסובייטית, הישירה או העקיפה, בארגונים חמושים ובטרור בינלאומי.

Rewards for Justice / U.S. Government
נבדק סביב Japanese Red Army, PFLP והטבח בנמל התעופה לוד 1972.

The Bukovsky Archives
נבדק כמקור סביב ודיע חדאד, החזית העממית והקשרים עם מוסקבה.

Office of the Historian / FRUS
שימש גם לבדיקת Black September Organization, פתח, אש״ף וקשרי מודיעין/דיפלומטיה אמריקאיים.

8. הערת שיטה ושקיפות

המחקר אינו נשען על מקור יחיד. הוא משלב בין מסמכים ראשוניים, עיתונות תקופתית, ארכיונים חזותיים, ספרות מחקרית, תחקירים עיתונאיים ועדויות עריקים. במקומות שבהם מדובר במקורות רגישים או שנויים במחלוקת - למשל ארכיון מיטרוחין, עדויות פצ׳פה, או טענות על שמות קוד של הקג״ב - הניסוח במחקר נעשה בזהירות: “לפי”, “נטען”, “בפרסומים המבוססים על”, ולא כקביעה מוחלטת ללא הסתייגות.

בנוסף, נעשתה הפרדה בין מקור מחקרי לבין מקור שימוש חזותי.
קרדיט אינו בהכרח רישיון שימוש. חלק מהחומרים פתוחים לצפייה או למחקר בלבד, אך אינם מותרים לפרסום באתר בלי רישיון מפורש.

For source corrections, archival material, licensing questions, or additional information related to this research, please contact: info@thesovietflip.com

© 2026 The Soviet Flip. All rights reserved. All content, research, text, design, and visual materials are protected by copyright unless otherwise credited.

➤ חזרה

מקורות

אודות